סוף סוף יש התעוררות, האזרחים יוצאים מהאדישות, יש זעם, יש מחאה,
אפשר לעשות חרם על מוצר כזה או אחר, והוצאת קיטור במדיה התקשורתית.
אבל לאן אנחנו רוצים להגיע עם המחאה שלנו? ואת מי אנחנו רוצים לקפל
בעליהום? האם יש מטרה כלשהי?
המחאה לא התחילה עם מחיר הקוטג' המוגזם, המחאה החלה כבר עם עלייה
המסחררת במחיר המים, המחאה המשיכה בעלייה מוגזמת במחיר הדלק,
ואפילו נשמעה צעקה קטנה עם עליית מחירי הארנונה.
אתן דוגמה מהחיים, אותי לימדו שיש לך כאב ראש אז במקביל לכדור ההרגעה
צריך לבדוק את מקור הכאבים, וכמובן לטפל באותו מקור.
איך זה מתקשר למחאה? כדור ההרגעה זה אותו חרם על גביע הקוטג',
אבל מה באמת מקור כאב הראש שבו צריך לטפל? זאת ממשלת ישראל!
הממשלה הנוכחית היא הגדולה והרחבה בממשלות ישראל,
היא השיאנית בהטלת מיסים, היא השיאנית בהעלאת מחירים,
אין בה טיפת רגישות, אין בה שמץ של סוציאליזים, אין לה
טיפת איכפתיות למחאה החברתית,
והתחושה שהמדינה נשמטת מתחת לרגלינו. במחאה הזאת אין ימין ואין שמאל, אין דתי
או חילוני, אין ערבי או יהודי, אין צעיר או זקן, כולם נפגעים מאותה חרב רצחנית של יוקר
המחיה. צריך לשים לב שמתחילת כל המחאות הממשלה אפילו לא ממצמצת, כאילו היא
אינה קשורה לעניין, או שזה אין מתפקידה להתערב. מה האופציות להמשך המחאה?
א.להמשיך את המחאה הנוכחית במסגרת הרשתות החברתיות
ב.להחרים כל פעם מוצר כזה או אחר,
ג.לצאת במקביל להפגנות מחאה בכיכרות.
ד.השבתת המשק ליום אחד ע"י האזרחים.
ה.לדאוג שהממשלה תסיים את כהונתה
ו. כל האופציות יחדיו.
חומר למחשבה עם הרבה אופטימיות
יחי המחאה
קפרוביץ זאב
קצרין
